טעם של סתיו

הַמַּנְגּוֹ הָאַחֲרוֹן מָתוֹק

כִּמְעַט יוֹתֵר מִדַּי.

הָאָבוֹקָדוֹ מִתְרַכֵּךְ

בְּתַהֲלִיךְ הַהַבְחָלָה

מֵבִיא טַעַם מֻכָּר.

וְעִם טִפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת

שֶׁל גֶּשֶׁם

אַתְּ מַחְזִיקָה אֶצְלֵךְ בַּסַּל

אֶת כָּל הָרְגָשׁוֹת כֻּלָּם

הַמַּבְשִׁילִים, הַמַּבְחִילִים, הַמְּתוּקִים,

הַמְעוּכִים… אֵיזֶה סָלָט.

גּוּפֵךְ הָאַסְטְרָלִי לוֹבֵשׁ צוּרָה

הִיא תִּתְפָּרֵץ בְּשֶׁקֶט עָדִין.

בֵּין הַקַּיִץ לַסְּתָו

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלָּעֶצֶב שֶׁלָּךְ

יֵשׁ טַעַם שֶׁל אֹשֶׁר.