צפריר

שירי ספרו המרתק והיפה עד כאב של אלעד גורן, “צפריר”, לוקחים את הקורא לסיור גלובלי במחוזות השפה והדמיון. על אף שנכתב בעברית, בלשון עשירה, רבת רבדים והמצאה, מתנגנות בין דפי הספר אינטונציות של שירה רוסית משובחת, בצד הבלחות של מוטיבים ואזכורים משירת העולם, הצבועות בגוונים המקוריים של כותב ייחודי זה.

קולן החודר של הבדידות והזרות מהדהד שוב ושוב בין השורות. בצד שירי האני הכנים והנוקבים, מציג אלעד גורן שירים המציעים הצצה מאלפת לנפשות ולפעולות של גלריית דמויות מפתיעה; שירים ובהם התבוננות לא שגרתית בחברה ובמבניה, שזורים בביקורת סאטירית מובלעת יותר או פחות; שירים בנימה פילוסופית־הומנית־הומוריסטית, המציגים חשיבה מקורית יוצאת דופן; שירים הנוגעים בשמיים, בגיהנום ובמרחב שביניהם, ושירי אהבה המגלים יופי ורוך בצד מורכבות ונוגעים עד מאוד ללב.

“אני תובע את זכות השירה/ לכל המזרח התיכון”. כותב אלעד גורן, “…מיליוני, מיליוני שירים/ יפים ורגישים עד כאב/ צריכים לאכלס/ בוילות מפוארות שכמעט לא תופסות מקום,/וילות של נייר משובח וכביכול תו לא,/ את כ-ו-ל-נ-ו.” וכך, בצד הפרפזה החברתית־פוליטית, הוא משמיע את קולו, תובע את זכותו לשורר ומזכה אותנו בשירים מופלאים.
                סיגל אשל, עורכת הספר

אלעד גורן (1963), מתגורר בחיפה. זהו ספר הביכורים שלו.