דמוקרטיה דואבת

הרומן המרתק “דמוקרטיה דואבת” עוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה ישנו נסיון מושחת להשתלט על מדינה ומשאביה המדעיים במחיר של ויתור על חופש הביטוי. המחבר, הסופר והמשורר דב בהט הטיב בלשון חדה ובתיאורים מעניינים להביא בפני הקורא מצבים שאנו עלולים למצוא עצמנו נקלעים לתוכם בחברה ובמדינה אם לא נהיה זהירים מספיק לגביהם.

דב בהט, סופר ומשורר, נולד בחיפה ב-4 במרץ, 1935. פרופסור אמירטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בהט סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירשולים ב-1963. דוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה (1967). בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית “קורנינג עבודות זכוכית”. מדינת ניו-יורק (1969-1966).

לאחר שובו לישראל שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר”א, תל אביב, וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית (1971-1969).

בתקופה 1973-1971 עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים, קרית הטכניון. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדרגת פרופסר חבר. שהה באוניברסיטאות מובילות בחו”ל לתקופות שבתון כפרופסור בתחומו. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע (1980-1976) וכרקטור אוניברסית בן-גוריון (1994-1990).

במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי – כיועץ לכור תעשיות, תל אביב; כיועץ לתמ”ז תעשיות מיכלי זכוכית, ירוחם (1979-1974); יועץ לתעשיות זכוכית פניציה (1985) ועוד. אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא”ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש של חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלומי ההיטק הישראלי. מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 ועד היום (2021) צמצם את פעילותו בתחום מדעי האדמה ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית.