חלמתי שאני מנגן על גופך
דויד לידר
חלמתי שאני מנגן על גופך, ספרו החדש של דויד לידר, מבטא מערכת יחסים מורכבת ומעמיקה עם המוזה בניסיון להתקרב אליה, לתהות על קנקנה ולברר את משמעות קיומה. כך ב”שיחה עם המוזה” (עמ’ 47) הוא מקבל השראה איך לכתוב שיר אהבה: “האזן לכינורות המחקים טפטוף גשם, חשוב על הרגע החולף היקר מפז”.
בציפייה דרוכה ניצב לידר בשערי השירה ומחפש את האמת הצרופה תוך כדי התבוננות בלא נודע, בסודות וברזים כדי לפענח דרכם את המציאות.
בספר מוצגים תיאורים אקזוטיים קסומים של נוף, זמן, אהבות, מקומות ומראות תוך שימוש בצירופי מילים ייחודיים וב”מטאפורות נארגות לצעיף להתכסות מפני קור” (מתוך “אתה ער עכשיו”, עמ’ 11). בין השורות נחבאים ומתגלים הפתרונות לשאלות שעימן מתמודד לידר.
שוקי גוטמן
הוצאה: אשכולות פואטיקה הוצאה לאור
שפת מקור: עברית
סוגה: שירה
שפה: עברית
עריכה: שוקי גוטמן
עריכת לשון וניקוד: גילת עירון־בהר “בשביל הלשון”
שנת הוצאה: ה’תשפ”ב 2022
מספר עמודים: 59
הספר חלמתי שאני מנגן על גופך הוא ספר שירים צנוע וקטן בגודלו ויש בו כ-30 שירים ופואמות. צנוע וקטן אך מקפל בתוכו רבדים עמוקים המתחבאים בין שלל הדימויים, המקומות והתחושות העולות מבין השורות. זהו ספר השירים החמישי של המשורר דויד לידר. קראתי בעבר לא מעט משיריו ואף כתבתי ביקורת על ספרו הקודם – ניכר, לפחות בעיניי כי לידר מפלס את דרכו הלירית בגאון ומוצא אט אט את הייחודיות שלו. הוא כותב את עצמו – לעיתים בעוצמה, לעיתים ברכות, לעיתים בהרהור או בביקורת עצמית – הקורא מקבל את לידר חשוף ואישי ובעיקר מקורי וייחודי. כתיבתו אינה דומה לאף משורר שאני מכיר. ישנן השפעות כמובן, אך הוא לבטח מצא את הנתיב שלו בעולם השירה.