נקודות אור בחיים

כמה פעמים האטתם את קצב החיים?
מהריצה לעבודה וחזרה הביתה, טיפול במשפחה, להיות בן או בת זוג, מחויבויות שישנן ומחויבויות שאנחנו יוצרים לעצמנו כתוצאה מרגשות אשמה ששוטפים אותנו בקביעות מדי יום?

הקורונה אפשרה לי לעצור הכול בבת אחת. 
בשבוע הראשון זה היה מפחיד, מבהיל, התקפי חרדה שבאו ללא שליטה, געגוע למגע ולקשר אנושי-חברתי, געגוע להורים ולמשפחה, אבל אז הכול נרגע… לפתע אין מחויבויות, קיים רק התא האינטימי של המשפחה הגרעינית שבנינו, וכמובן האינטימיות עם עצמי.

עצרתי והארתי את הנקודות החשוכות שאף פעם לא היה לי זמן להאיר ולהעיר כי זה לא היה “חשוב או דחוף מספיק”. אני אולי לא רציתי לכתוב, אבל המילים דרשו לצאת החוצה. כל התהליכים הרגשיים שעברתי בשנים האחרונות נחרטו על גבי הנייר באמצעות מילים החודרות את חומות הלב… פתאום גיליתי נקודות אור בחיים…

יש לי אמונה מלאה כי למילים יש תדר של ריפוי; 
לכותב בוודאי,
וגם לקורא, שהמילים משמשות מראה בפניו.
הוא לוקח את המילים ויוצר איתן את הדרך לריפוי של עצמו.
מוזמנים לצאת למסע… לנשום… לעצור ולהאיר ולהעיר את החיים.