סיפורים מטושטשים

קוראים יקרים, נעים מאוד. שמי צפריר וכמקובל אכתוב כמה מילים על עצמי: התכונה המאפיינת אותי היא הדמיון. מגיל צעיר אהבתי לשקוע בדמיונות. מה יגידו מחוגי השעון? איך מרגיש שקע החשמל? כמה כיף להיות גרגיר חול בחוף הים?

החיים המודרניים מחנכים אותנו שהדמיון טוב ומבורך, אבל בעיקר לדברים מעשיים. לתכנן איך לפתור בעיה או איך להרוויח הרבה כסף, למשל. אבל הדמיון שלי הוא פרא. הוא זורם לאן שהוא רוצה ודווקא כשצריך אותו הוא נעלם וגם נאלם. בהתחלה התביישתי בו, הוא נשאר פרטי שלי ולא הראיתי אותו ולא סיפרתי עליו לאיש. ניסיתי להכריח את עצמי להיות אדם מעשי, מחובר למציאות – ודווקא אז הדמיון היה תוקף במלוא העוצמה.

ככל שהתבגרתי למדתי לתת לדמיון דרור, והוא מצִדו תגמל אותי ברגעים צרופים של הנאה ואִפשר לי חשיבה יצירתית וייחודית.

הספר שלפניכם הוא מסע על סוס הפרא במרחבים האין־סופיים של הדמיון שלי. דהרתי, הצצתי, הסתכלתי וממה שזכרתי כתבתי. מהרגע שקראתם את דמיונותיי – שלכם הם. קחו אותם ותדהרו גם אתם במרחבים האין־סופיים הקיימים אצלכם. תעברו חוויה אדירה, מבטיח.