לעצור את הרגע

אֲנִי רוֹצָה לִפְרֹשׁ מִפַּס הַיִּצּוּר

לָרֶדֶת מֵהַקַּו הַמְּמֻנָּע,

לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת עוֹד תְּמוּנָה

עוֹד פְרֵיְם מִסֶּרֶט זוֹל

לֹא מְקוֹרִי

אֲנִי.

אֲנִי רוֹצָה לַעֲצֹר אֶת הָרֶגַע

וּלְהָרִים מַבָּט.

אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת כּוֹכָב.

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אִתְּךָ כָּאן וְעַכְשָׁו

בִּתְנוּעָה,

לֹא לַחְדֹּל.

רַק כָּךְ אַרְגִּישׁ בֶּאֶמֶת אֶת הַבָּשָׂר,

אֶת הָעוֹר,

אֶת הַבְּעֵרָה,

אֶחְדַּל לִהְיוֹת כְּבוּיָה.

כָּךְ אֲנִי רוֹצָה.