אבקת קסמים

אֲנִי רוֹקַחַת לִי אַבְקַת קְסָמִים

מִנּוֹצַת צִפּוֹר הַשִּׁיר

שֶׁנָּשְׁרָה עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי,

מֵאֶגְלֵי הַטַּל שֶׁנִּקְווּ

בְּגֻמּוֹת לְחָיָיו שֶׁל נֶכְדִּי.

צוֹבַעַת בְּכָתֹם שֶׁל שְׁקִיעָה

עַל הַיָּם הַשָּׁקֵט מִגַּלָּיו.

וְאִם יִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם

וְהַתְּכֵלֶת יַהֲפֹךְ שָׁחֹר,

לֹא אֶשְׁכַּח לְפַזֵּר

מְלוֹא הַחֹפֶן,

עַד שֹׁךְ הַסְּעָרָה

עַד בּוֹא הַשַּׁלְוָה.